ישנן שתי קבוצות עיקריות שעובדות על סטנדרטים בינלאומיים: ההוועדה הבין - לאומית לחשמל(IEC) והאיגוד התקשורת הבינלאומי(ITU).
חברת החשמל היא ארגון תקנים עולמי שמכין ומפרסם תקנים בינלאומיים לכל הטכנולוגיות החשמליות, האלקטרוניות והנלוות. חברת החשמל, שהוקמה ביוני 1906 בלונדון, בריטניה, מורכבת מוועדות טכניות (TCs) ו-SCs (וועדות משנה) המכינות מסמכים טכניים בנושאים ספציפיים בהיקפים שלהם, זאת כדי להגדיר את התקנים הקשורים. לדוגמה, ה-TC86 מוקדש לסיבים אופטיים, וה-SC86A שלו מתמקד בסיבים וכבלים.
ITU היא הסוכנות המיוחדת של האו"ם לטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT). היא מפתחת תקנים טכניים, מתודולוגיות ומפרטים הקשורים למערכות תקשורת, רשתות ושירותים. ה-ITU נוסד בפריז בשנת 1865 תחת השם International Telegraph Union ולקח את שמו הנוכחי בשנת 1932. הוא כולל תקינה של סיבים אופטיים וכבלים ויישומי בדיקה ומדידה; לדוגמה, רשתות אופטיות פסיביות (PONs) כגון אלו המתוארות בהמלצות ITU-T G.983.x ו-ITU-T G.984.x
ל-ITU שלושה תחומי פעילות עיקריים המאורגנים ב"מגזרים" הפועלים באמצעות כנסים ופגישות: רדיו-תקשורת (ITU-R), תקינה של טלקומוניקציה (ITU-T) ופיתוח טלקומוניקציה (ITU-D).
בנוסף לחברת החשמל ול-ITU, ישנן מספר קבוצות נוספות המספקות הנחיות ותקנים לתעשיית הטלקומוניקציה: איגוד תעשיות הטלקומוניקציה (TIA), הברית תעשיות אלקטרוניות (EIA) ומכון התקנים האירופי לתקשורת (ETSI). ה-TIA מוסמך על ידי מכון התקנים הלאומי האמריקאי (ANSI) לפיתוח תקנים תעשייתיים עבור מגוון רחב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), בעוד שה-EIA מספק המלצות נוספות עבור ארצות הברית. ETSI מגדירה תקני טלקומוניקציה ואחראית לסטנדרטיזציה של טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בתוך אירופה.














